כשמסתכלים על שלושת האלמנטים הללו יחד, מתגלה מפת דרכים מדויקת לנשמה:
1. הניצחון על המדון: כוחו של משה רבנו
בפרשת מטות אנו קוראים על המלחמה במדין. חכמי החסידות והקבלה מלמדים כי "מדין" מייצגת את כוח המדון והריב – אותה אנרגיה קשה של מחלוקת, פירוד ושיפוטיות שמפרידה בינינו.
איך מנצחים את המדון? התורה מראה לנו שרק בכוחו של משה רבנו. משה, עליו נאמר "עניו מאוד מכל האדם", מייצג את מידת הענווה והביטול המוחלט להשם. רק כאשר אנו מניחים בצד את האגו, את הצורך הבלתי פוסק "להיות צודקים", ומאמצים מעט ממידת הענווה של הצדיק – אנחנו מסוגלים לנטרל את אש המחלוקת.
2. הדרך לענווה עוברת ב"מסעי" פנימי
איך מגיעים למקום הזה של ביטול וענווה? כאן מגיעה פרשת מסעי. כדי לגעת במקום העמוק הזה, אנחנו חייבים לצאת למסע. זהו לא רק מסע פיזי, אלא בעיקר מסע אל תוך עצמנו.
במהלך המסע הפנימי הזה, אנו נדרשים להכיר בגדולתו של השם מצד אחד, ומצד שני – להביט פנימה בכנות, לזהות את המקומות הדורשים תיקון ולהכיר בצורך שלנו להשתפר. המסע הפנימי הוא שמקלף מאיתנו את שכבות הגאווה ומאפשר לנו לפגוש את עצמנו באמת.
3. חודש מנחם אב וימי התיקון: מורשתו של אהרן הכהן
כל זה מתחבר בצורה מושלמת עם ראש חודש אב שאותו נברך השבת. אב הוא החודש של ימי בין המצרים ותשעה באב. כולנו יודעים שבית המקדש חרב בעוון שנאת חינם, והתיקון היחיד לחורבן הוא אהבת חינם ואהבת ישראל.
ראש חודש מנחם אב הוא גם יום הסתלקותו של אהרן הכהן – הדמות שמגלמת יותר מכל את העניין הזה. אהרן היה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". הוא השכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו מתוך ראיית הטוב הטהורה שבו.